אמנים מציגים: אורי כרמלי | טל שטדלר | רות לאונוב | נעמה בר אור | לו מוריה
'סטודיו gym_ערד' הוא מרחב פעולה ומחקר ציבורי ובינתחומי המבקש לבחון את פוטנציאל השימושים של גינות הבטון הברוטליסטיות בשכונת אבישור בערד.
חברי הסטודיו החלו לעבוד בערד באפריל 2017, תחילה במתכונת של למידה מרחוק (תל אביב-ערד) ולאחר מכן, במהלך חודש יולי במסגרת שהות אמן בתכנית שהות האמנים "ערד אמנות אדריכלות" בעיר.
בספטמבר הקרוב, הסטודיו ימשיך את פעילותו בעיר. הקבוצה תקיים סדרת ניסויים, קבוצות דיון, סדנאות ומופעים בהשתתפות קבוצות פעולה מקומיות ותציג בחלל התצוגה של המרכז לאמנות עכשווית לצד שלטי החוצות הפזורים בעיר (כחלק מפסטיבל קופסה שחורה).
חברי gym הינם אמנים, מעצבים, אדריכלים וחוקרים המתמקמים מידי שנה במרחב ציבורי עירוני חדש מתוך שאיפה לקדם יצירה של מרחבים משתפים.
במהלך תקופת העבודה הראשונה של הקבוצה, עסק הסטודיו בשאלת הלמידה והתכנון של מקום מרחוק בעזרת מיזוג תפיסות מחקר מתחומים שונים. בין היתר נעשו בתקופה זאת חיפוש הקשרים פיזיים-מבניים בין תל אביב לערד, מחקר היסטורי, אדריכלי וחברתי של העיר, איסוף רפרנסים אמנותיים ושיחות עם בעלי עניין בעיר. באמצעים אלו החל הסטודיו לגבש את תפיסותיו ביחס למקום.
לאחר מכן, במהלך תכנית שהות אמן 'ערד אמנות אדריכלות', הסטודיו החל לפעול באחת מגינות הבטון בעיר. בזמן זה נעשו פעולות של ניקוי ועיצוב הקרקע, איסוף ותיעוד סמי-ארכיאולוגי, ניסיונות הצללה שונים וחקירה צורנית של אפשרויות הישיבה בגן.
הפעולות שנעשו בתקופה זאת נבעו מהתפיסות שגובשו עוד בתל אביב והמשיכו להתפתח ולהשתנות עם ההכרות הפיסית והיום יומית עם המרחב.
בחודש ספטמבר, יהפוך חלל התצוגה במרכז לאמנות עכשווית למוקד לעבודה פתוח, על מנת לשתף קהילות שונות בתהליכי העבודה ולקיים דיאלוג בנוגע לעתיד השכונה והגינות.
במהלך החודש יתקיימו פעולות תיעוד, רישום, ניפוי, הריסה וצבירה.

![]() invitation_gym_22 | ![]() invitation15.7 | ![]() invitation14.7_2 |
---|---|---|
![]() גים |

הקופסה
מַתָּנָה
16/08/2025- 08/05
תערוכה מקומית שנתית
בהשתתפות : עירית עשת מור, יולה קוריטני, מרים לוין ויפתח אלרן, גדעון קדם, ענת הורן, ענת עוז רסקין, מירי סלע הררי, חלי כהן חסון, רוזי לויזון, אביבה נבון, לי יצחק, אינה גוטמן, אנה שלכטר, אילנה אלמן, דורון אורגיל, שבטה ויינקרט, ראומה פרנקין, לין וייצמן, איליה זלוטניקוב, רחל ינאי, עמוס רדליך.
אוצרת: ליהיא אלון
ליווי אוצרותי: לאה אביר
זוהי התערוכה החמישית בסדרת התערוכות "הקופסה", שמקדיש המרכז לאמנות עכשווית בערד מדי שנה לאמנים ולאמניות מערד ומסביבתה. הפעם בחרנו לשתף פעולה עם הספרייה העירונית הממוקמת ממש באותה הקומה. תערוכה זו פותחת שלוחה חדשה של תצוגת אמנות במרחב המקשר בין הגלריה לספרייה. החלל הוא מעין גשר סימלי וממשי בין מוסדות התרבות – הספרייה והגלריה – ובין קהלים שונים בעיר.
השנה נושא התערוכה הוא "מתנה" (gift). קול קורא בנושא זה פנה לאמנים ולאמניות מערד והסביבה, להציע עבודות הקשורות בנושא מתחומים שונים באמנות כגון ציור, פיסול, וידאו וצילום.
הסוציולוג הצרפתי מרסל מוס (Mauss), בחיבורו "מסה על המתנה" (1925), מזהה כי: "מתנות אינן רק חפצים, והחשיבות שלהן אינה מסתכמת רק בערך הכספי שלהן. המתנות הן תזכורת מלאת עוצמה למי שנתן אותן, למחשבותיו, לערכיו ולציפיותיו". בהמשך לכך, בבסיס התערוכה עומד הרעיון שהמתנה היא לא רק חפץ אלא חלק מהותי מהחווייה החברתית והתרבותית. העבודות בתערוכה, שנבחרו בידי צוות האוצרות של המרכז לאמנות עכשווית יחד עם וועדת היגוי של מתנ"ס ערד, מציגות דינמיקה בין-תרבותית וחושבות על היצירה כעל פעולה של נתינה המאפשרת התקרבות. בהתאם, חלק מהעבודות מוצגות בוויטרינות של הספרייה העירונית: יצירות קטנות בגודלן אך עשירות בתוכנן.
המתנה לא רק מחברת בין תרבויות שונות, אלא היא חלק בלתי נפרד מטקסים חברתיים רבים. אפשר לראות זאת בעבודות שונות בתערוכה. למשל, לין וייצמן מציגה רישום דיגיטלי בו מופיע דודה שנפטר חודשים ספורים אחרי נכדתו, שמופיעה גם היא ברישום, והיא ה"מתנה": ילדה שחיכו לה שנים ארוכות, והופיעה כזיכרון רחוק של הדוד החסר. לי יצחק מציגה רצף תצלומים בלופ של פסטיבל הפרחים בספלו, אומבריה שבאיטליה. רואים בהם את תהליך ההכנה של התושבים המקומיים במשך כל השנה לקראת היום המיוחד שבו כל הכפר - ילדים וקשישים - מתגייס, להכנת הפסטיבל. כולם מקבלים את הפרחים, משרטטים על שבילי הכפר את התצוגות ומתגייסים לקטוף את עלי הכותרת מהפרחים שישארו בחממה עד הבוקר לקראת הפסטיבל והתהלוכות. לדברי לי, "המתנה לתושבי הכפר היא ההתגייסות המשותפת. כולם עובדים ביחד בשמחה, בהבנה שזה היום המיוחד שלהם. הרגשתי שותפה לשמחה שלהם ושקיבלתי מהם מתנה בזכות השיתוף בהכנות."
הצלמת עירית עשת מור בחרה לחבר את נושא התערוכה למציאות הכואבת בה אנו נמצאים כבר כשנה וחצי. עבודתה כוללת קולאז' של תצלומים בהם נראות מדבקות ההנצחה (סטיקרים) המוצגות במקומות שונים ברחבי הארץ. לצד הקולאז' נמצא שירו של אהרון בס, "רגשות מעורבים". לדברי עירית: "הנופלים והנרצחים נתנו לנו מתנה – את המשך חיינו המשותפים בארץ. הקולאז' מביא לידי ביטוי את הגיוון, הכמות, השונות ובעיקר את האהבה, האופטימיות והתקווה."