דפנה קפמן, אמנית פרויקט "רזידנסי ריליס" בחסות מפעל הפיס.

תכנית שהיית אמנית בערד. ערד עבורי היא המדבר. השפה הצמחיה התרבות . שוטטות במדבר וחיפוש אחר משהו להאחז בו. אני עובדת הרבה עם הטבע. בוחרת לאסוף משהו מסוים ולהעתיק אותו. 

אסופה של דברים שמצאתי בחוץ ובבית

הליכה לאורכה של העיר וחזרה לאורך טוואי נחל. מצאתי את הצמח יפרוק, מלוח, אבנים מאיזור מצפה מואב שכל אחד רוצה להחזיק ביד, ופרחי קקטוס שעירים. השערות הרבות והקטנות מעסיקות אותי.

בית הסופר הוא בית בתוך חצר כמעט חשופה עם אדמה יבשה שאחרי כמה ימים מתמלאת מים ביום סערה

חצי לטאה, קוץ דרבן, צרעה, זרעים של צמח מקור חסידה

גשם בערד ואי אפשר לשוטט בחוץ

פירוק והרכבה חדש של היפרוק 

מהקקטוסים אני מכינה צבע אדום לניירות.

הארנק מעזה

אני מנסה כבר כמה ימים  לעלות להר הזה אבל הרוחות לא מאפשרות לי

בזמן השהיה הרוח הופכת למשהו ממשי כמעט 

העתקה, פירוק , בניה וסידור מחדש. המהלך של "הקלטת" הממצאים ושימור שלהם בטכניקות שונות. לצורך מה? תיעוד\שימור\איסוף\בנית שפה\הפקת צליל או תדר. מהו "פס קול" השהיה?

מצאי של רישומים. 

נסיעה לים המלח . לנחל עין בוקק ולים המוות

לאחר החזרה לסטודיו שלי בתל אביב- המשך עבודה על הצמחיה בזכוכית באש. הסאונד של הזכוכית. צליל השבר שלה , מעסיק אותי עוד מלפני התחלת השהיה. אולי "הקלטה" של הצמח בזכוכית , מה שאני קוראת לו "הזככה", היא דרך לנסות להבין את הצליל הזה שכלוא בתוך החומר וכעת בתוך הצמח יפרוק מזכוכית.

הציטוט הזה מלווה אותי:"יש צליל מסויים " אומר ג'ול , "צליל מסוים נכנס לקולו של אדם דובר אמת. האימון והניסיון מלמדים אותנו להכיר צליל זה" (ג'.מ. קוטזי ,מחכים לברברים, הוצאת עם עובד 1980)

החיפוש אחר הצליל או הביטוי הויזואלי של השבר.