2022, 31, צילום.jpg
עקבות, מתוך הסדרה התערבויות פרא, צילום, 2022.JPG

האחים מוסלין: תשע שניות מהמותן

ספטמבר -8/7/22

אוצרת: לאה אביר 

האחים מוסלין, תמר לוית ויען לוי, פועלים במקביל וללא הרף בשדות האמנות והאופנה גם יחד, וזזים בין אירופה לבין ישראל. הפעם, מתבונן הצמד במדבר ובעיר שבתוכו, ובאופנים שבהם הגוף הלבוש מקבל ביטוי במרחבים האלה. למפגש בין אמנות ולבוש הצטרפו גם מקום וזמן - ערד והמדבר שהיא חיה בתוכו, והזמנים המשונים, המנותקים והבלתי יציבים שלנו. הניתוק של המדבר מהמולת ה"דחוף" והעכשיו, בשילוב המגיפה, הבידוד והסגר, הובילו לתערוכה שהזמן הוא אלמנט משמעותי בה - האופן שבו הוא נמדד והאופן שבו הוא נחווה. בשלווה ובדריכות של המדבר, בזמן העתיק שטמון בו, הגוף חש בממשות של הטבע, של היובש, של קרני האור.  מה המשמעות של ללבוש מקום? "ללבוש את המדבר"? 

 

רבות מהעבודות בתערוכה זו מזמינות השתתפות, נוצרו בתהליך השתתפותי, או מייצגות רבים ולא אחד. זהו עיקרון שעומד מראש בבסיס יצירתם של האמנים כקולקטיב אופנ/מנות. אחת העבודות בתערוכה, Doing Time, למשל, מבוססת על מחקר ארוך של האמנים על בגדים הנלבשים בבתי כלא, במהלכו ביקרו במתקני כליאה בכמה ארצות וראיינו אסירים, בין השאר, בכלא איילה שבבאר שבע. העבודה הסופית היא מיצב רצפה ותקרה, שמזמין את הצופה להתרווח על מדי אסירות ואסירים מנופחים, ממולאים, שהופכים לקרקע רכה להתמקם בה מול עדויות קשוחות. 

 

התערוכה מסבה את תשומת הלב שלנו לפעולות שאנחנו עושים כל הזמן, לבחירות שלנו, למידות החופש והכליאה המצויות בפרטים הקטנים ביותר. האמנים נותנים למחקר, לשאלות הפתוחות, להוביל אותם. אחר כך ישרטטו את התובנות, יעבדו אותן ויזמינו אותנו לקחת חלק בניסוי. האחים מוסלין מזמינים אותך להיכנס, להקשיב, להתבונן, לדמיין, להיזכר, למדוד, להתכסות, לבהות, להתבודד, להצטרף, לשאול, לענות.

 

כותרת התערוכה מקורה בציטוט של תייר, במקרה זה הסופר הנודע מארק טווין, שב-1869 הצטרף להפלגה לעניים מניו יורק למזרח התיכון. בין רשמיו, הוא מציין את האופן שבו המקומיים מודדים מרחק באמצעות זמן (מה המרחק לקונסוליה? -עשר דקות בערך). כנראה שבמזרח, הוא כותב בסרקסטיות, כשאדם ניגש לחייט להזמין לו זוג מכנסיים, הוא מבקש למדוד "תשע שניות במותניים". לא בכדי המבט התיירותי הדקדקני הזה, החושף פערי תרבות, מלווה את האמנים. האחים מוסלין מזכירים לנו בתערוכה הזו כמה תנועה ופעולה יש במבט. הם ניגשים לאבני הבסיס של הבגד כמו חוקרים. שואלים שאלות בראשית, תרים אחר שורשים ומוצאים שרשראות שלמות של סימנים ומשמעויות, אחת מובילה לאחרת. הבגד נושא את תפישת הגוף שלנו, הוא התפר בין עצמנו לבין העולם, הוא משייך אותנו ומסמן אותנו. אולם ככל שאנחנו יכולים לבחור אותו, הלבוש גם מאפשר לנו לשלוט במידת ההגנה והחשיפה של עצמנו. במובן זה, הבגד מתגלה בתערוכה לא רק כמערכת סימנים חברתית או אידיאולוגית, אלא גם מנגנון אנושי אינסטינקטיבי, קדמון, וכאמצעי לביטוי עצמי, שדווקא יכול להתנגד לתבניות הצרכניות. 

 

*התערוכה של האחים מוסלין מלווה בקטלוג במהדורה מיוחדת, הכוללת חולצה בעיצוב האמנים וטקסטים מאת ד"ר יואב רונאל, אוברי בירץ', האחים מוסלין ולאה אביר. עיצוב גרפי: סטודיו פילד-דיי.

 

התערוכה הופקה במסגרת חממת מפעל הפיס לאמנות בערד ובתמיכת משרד התרבות והספורט. 

עיצוב תערוכה: דוד חקי

ביצוע אמצעי תצוגה: גדי צחור