.jpg)
אמנים מציגים: אורי כרמלי | טל שטדלר | רות לאונוב | נעמה בר אור | לו מוריה
'סטודיו gym_ערד' הוא מרחב פעולה ומחקר ציבורי ובינתחומי המבקש לבחון את פוטנציאל השימושים של גינות הבטון הברוטליסטיות בשכונת אבישור בערד.
חברי הסטודיו החלו לעבוד בערד באפריל 2017, תחילה במתכונת של למידה מרחוק (תל אביב-ערד) ולאחר מכן, במהלך חודש יולי במסגרת שהות אמן בתכנית שהות האמנים "ערד אמנות אדריכלות" בעיר.
בספטמבר הקרוב, הסטודיו ימשיך את פעילותו בעיר. הקבוצה תקיים סדרת ניסויים, קבוצות דיון, סדנאות ומופעים בהשתתפות קבוצות פעולה מקומיות ותציג בחלל התצוגה של המרכז לאמנות עכשווית לצד שלטי החוצות הפזורים בעיר (כחלק מפסטיבל קופסה שחורה).
חברי gym הינם אמנים, מעצבים, אדריכלים וחוקרים המתמקמים מידי שנה במרחב ציבורי עירוני חדש מתוך שאיפה לקדם יצירה של מרחבים משתפים.
במהלך תקופת העבודה הראשונה של הקבוצה, עסק הסטודיו בשאלת הלמידה והתכנון של מקום מרחוק בעזרת מיזוג תפיסות מחקר מתחומים שונים. בין היתר נעשו בתקופה זאת חיפוש הקשרים פיזיים-מבניים בין תל אביב לערד, מחקר היסטורי, אדריכלי וחברתי של העיר, איסוף רפרנסים אמנותיים ושיחות עם בעלי עניין בעיר. באמצעים אלו החל הסטודיו לגבש את תפיסותיו ביחס למקום.
לאחר מכן, במהלך תכנית שהות אמן 'ערד אמנות אדריכלות', הסטודיו החל לפעול באחת מגינות הבטון בעיר. בזמן זה נעשו פעולות של ניקוי ועיצוב הקרקע, איסוף ותיעוד סמי-ארכיאולוגי, ניסיונות הצללה שונים וחקירה צורנית של אפשרויות הישיבה בגן.
הפעולות שנעשו בתקופה זאת נבעו מהתפיסות שגובשו עוד בתל אביב והמשיכו להתפתח ולהשתנות עם ההכרות הפיסית והיום יומית עם המרחב.
בחודש ספטמבר, יהפוך חלל התצוגה במרכז לאמנות עכשווית למוקד לעבודה פתוח, על מנת לשתף קהילות שונות בתהליכי העבודה ולקיים דיאלוג בנוגע לעתיד השכונה והגינות.
במהלך החודש יתקיימו פעולות תיעוד, רישום, ניפוי, הריסה וצבירה.
ניצן סט: בעיות מילוליות
17/12/21-12/3/22
אוצרת: לאה אביר
כותרת תערוכתה של ניצן סט, "בעיות מילוליות", לקוחה מתחום המתמטיקה, או, נכון יותר - הספרות המתמטית. בתערוכה מוצגות עבודות מיצב, וידאו, סאונד ופיסול. אחד הנושאים המרכזיים שעומדים בלב התערוכה היא הפדגוגיה (ביוונית: "להוביל ילד"), השיח אודותיה, והערכים התרבותיות המתחבאים בה. בעקבות תורות החינוך הרווחות ושיטות דידקטיות שיוצרות נתק בין התיאוריה לבין החיים (שסט נתקלה בהן כשלימדה בבתי הספר הבדואים אבטין וראס עלי וח'ואלד), היא החלה להתמחות בתפישות הומניסטיות של מתמטיקה, וב"אתנומתמטיקה", בייחוד כפי שניסחה אותה החוקרת עדה קצף. האתנומתמטיקה - ההיבטים החברתיים, ההיסטוריים והתרבותיים של המתמטיקה - מגלה לנו כי דפוסים והתנהגויות מתמטיות טמונים בכל פן של חיי היומיום, כמו גם במסורת ובמנהגיה.
את הדגמים המתמטיים והסכימות הדידקטיות סט מוצאת בכל מקום, גם בבריכה ובבאר הנראות בעבודת הוידאו החדשה שלה בשני ערוצים (הבריכה היא, כמובן, כוכבת ראשית בספרות הבעיות המילוליות). עבודה נוספת בתערוכה מבוססת על שרטוט של המתמטיקאי מן המאה ה-11, אבן אל-היית'ם, ובו מתואר מכשיר המתחקה אחר קרני האור כפי שהן מוקרנות מן החפץ אל העין. סט מכנה את השרטוט הזה "מכונת ציור".
במסגרת מחקר נוסף שערכה בשנים האחרונות, ביקשה סט להתחקות אחר מרחבים שנבנו עבור החברה הבדואית בידי אדריכלים יהודים וערבים (שאינם בדואים) כמו מוזיאון ג'ו אלון למורשת הבדואית, מסגד לנשים בתל שבע, המרכז הבדואי למנהיגות, ומרכז הזיכרון ללוחם הבדואי בגליל. מחקר זה הפך לנקודת מוצא של עבודה חדשה, שיצרה בשיתוף המשורר סעד אבו ע'נאם. השניים שלחו השניים לארבעה אדריכלים שירים המייצגים צדדים שונים של המדבר והחיים בו והזמינו אותם לתרגם את השירים למרחבים או סביבות. מרבית השירים שנבחרו נכתבו על ידי כותבים מהעולם הערבי, כמו מחמד דייב, עבד אל רחמן מוניף, מחמוד דרוויש ואבו ע'נאם עצמו, ותורגמו לעברית לראשונה במסגרת התערוכה. השירים נשלחו לאדריכלים רות ליברטי-שלו, טליה חלמיש, אסמא אבורייא וסטודיו זרתא לאדריכלות בנגב המערבי, שעוסקים בשימור ובמסורת, בתכנון מרחבים בדואיים או בתפר בין מילים למרחב. ארבעת המודלים המפתיעים מוצגים בתערוכה.
