בשיר אבו- רביע

צל צבעוני

אוצרת: לאה אביר

 06/12/2025- 18/09

כשהיה בן 17 בלבד, הציג בשיר אבו-רביע את תערוכתו הראשונה ומאז הפך לאחד האמנים המסקרנים והמקוריים בתרבות המקומית ואבן שואבת לאמנים וליוצרים רבים. אבו-רביע (נ' 1951) הוא יליד נחלת שבט אבו-רביע בנגב, ואותה תערוכה מוקדמת מימי נערותו, שהזניקה את דרכו האמנותית, התקיימה במה שהיה אז מוזיאון ערד. הגלריה של המרכז לאמנות עכשווית בעיר היא הגלגול האחרון של המוזיאון הותיק. כמעט שישה עשורים אחרי תערוכתו הראשונה, "צל צבעוני" היא תערוכה ברוח רטרוספקטיבית, שמאפשרת לראשונה להיחשף לגוף עבודות רחב מיצירתו השופעת של אבו-רביע, משנות השבעים ועד ימינו.

לתערוכה נלווה ספר שעומד לצאת לאור – מונוגרפיה ראשונה על עבודותיו של האמן – ובו חיבורים של כותבים מתחומים ומדורות שונים, כמו גם מחקר היסטורי שמציג את ציוריו, פסליו, העבודות הציבוריות, הרישומים והעבודות הקונספטואליות שלו מ-1969 ועד היום. התערוכה והספר הנלווה לה ממקמים אותו, גם אם באיחור רב, בהיסטוריה של האמנות המקומית ושל האמנות הערבית בכלל. 

בשיר אבו-רביע סיים את לימודי האמנות שלו בשנות ה-70 במכון אבני, שם היו מוריו מחשובי האמנים בישראל. לאחר סיום לימודיו, עבר לפריז והמשיך ללמוד באקול דה בוזר. בתקופה זו, נדד עם עבודותיו שהוצגו ברחבי העולם – מהוואנה, פריז ורומא עד לתל אביב-יפו ולבית לחם. כשחזר אל הנגב בשנות השמונים הוא הפך להיות מומחה באפקטים מיוחדים לקולנוע (בעקבות עבודתו על הסרט "רמבו 3", שצולם באזור הנגב המזרחי). גם היום, הסטודיו רחב-הידיים של האמן, השוכן באחד מכפרי הנגב, מלא בתותבות, חלקי תפאורה וחומרים מתחזים, לצד הציורים והפסלים שמעולם לא הפסיק ליצור.  

תערוכה זו מתמקדת בשני אלמנטים מרכזיים ביצירתו של אבו-רביע: המערכת המיתולוגית הייחודית והדינמיקה הציורית שהוא פיתח לאורך השנים. התחקות אחרי כל אחד מהאלמנטים האלה מובילה לזיהוי של תקופות ומגמות בעבודותו ובתפיסת עולמו. המיתולוגיה הפרטית יוצאת הדופן של האמן מתבססת על אגדות עממיות, גיבורי פולקלור, דמויות אדם וחיה ואדם-חיה, וגם סוסים ורוכביהם, כלבים, רובוטים וכלי מלחמה. הדמויות והאלמנטים הללו מלווים את המרחב המדברי, מרחפים לצידו ומעליו תמיד. לעיתים הם הופכים לנושא הציור המרכזי ומתעמתים ביניהם בדו-קרב ציורי.

הדינמיקה הציורית של אבו-רביע מושפעת מאוד מסגנונות ציור מודרניסטיים ומייצרת עבור הדמויות והדימויים מרחב ציורי ייחודי. כמו המדבר, המרחב הציורי של אבו-רביע כלל אינו ריק – הוא מלא תנועה, תנופה, חזרתיות והשתנוּת. אפשר למצוא בציורים קומפוזיציות סוריאליסטיות, אלמנטים עתידניים וסימני תנועה פוטוריסטיים. אולם ככל שמצטברות העבודות, מתגלות טכניקות הציור המודרניסטיות – קווי התנועה והצבע – גם כסימניה של התרבות החזותית הבדואית, ובייחוד דפוסי ומארגי הרקמה והאריגה שהיא ידועה בהם. הצורניות של המופשט הציורי שזורה בזו של הדפוסים הטקסטיליים העממיים ואלה מתאחדות למופע ציורי צבעוני, חידתי ומלא נפח.

*התערוכה והספר הופקו בסיוע תמיכתם הנדיבה של מפעל הפיס, קרנות ואוספים פרטיים 

*עוזרת מחקר: שדא דראוושה