פולי

​

13/1/2020 - 14/5/2020

נמרוד אלכסנדר גרשוני​

אוצרת: הדס מאור

בתמיכת מועצת הפיס לתרבות ואמנות

​

מסך תלוי על כבלים הוא האובייקט היחיד בתערוכה 'פולי' של נמרוד גרשוני. המסך מתנועע על פי פרטיטורה שכתב גרשוני. "פולי" הוא מחזה אודיו-ויזואלי המורכב משבע סצנות המוקרנות על גבי מסך. הסצנות מבוססות על מערך של דיאלוגים המתנהלים בין שתי ישויות. הישויות 'מיוצגות' באמצעות דימוי וקול. בדומה למחזות יוון העתיקה בהם שחקן יחיד על הבמה החליף תפקידים באמצעות תחפושות ומסכות – גם כאן שתי הישויות מופיעות לסירוגין על גבי אותו המסך.

​

הישות הראשונה מגולמת על ידי מטוס F117, מטוס חמקן שפעל בימי מלחמת המפרץ (1991). המטוס המונפש מגלם את דמותו של 'המפלצת' במחזה של גרשוני. מבנהו המאסיבי וחלון יחיד בקדמתו, מרמזים על כך שדמותו מבוססת על מפלצת מהמיתולוגיה היוונית. 'פוליפמוס' הציקלופ היה הבן של פוסידון, אל הים. אודיסאוס, שהתגלגל לחופי סיציליה, נפל קורבן בידיו של פוליפמוס אשר כלא אותו במערה. אודיסאוס הצליח לשכר ולעוור אותו בעינו היחידה - וכך להשתחרר מאחיזתו. 
גילומו של פוליפמוס באמצעות מטוס ממלחמת המפרץ מעניקה לעבודה אווירה תקופתית-מקומית. מבנהו האימתני של המפלצת/מטוס הקרב אינו מרמז על פגיעותו. בהענקת הכינוי 'פולי' למטוס ולעבודה בכללותה, גרשוני מסיר את העוקץ מאכזריותה של המפלצת/מטוס הקרב והופך אותה לדמות קומית-טרגית אשר ניתן להזדהות עמה. רגישותו מתגלה בקטע סולו. בקול מחוספס הוא משמיע מחרוזת של חששות: "אני לא מובן... לא מאובחן... אני מעוצבן... כל הזמן... אני לא קניבל". מצוקתו של היצור האכזרי והלוחמני עולה מתוך קליפתו הגסה. הוא תובע מסביבתו להתעלם מהשריון המחוספס ולגלות סובלנות והקשבה לרחשיו הפנימיים.
 
התפקיד הנוסף במחזה ניתן למקהלה. במקרה של 'פולי', המקהלה היא גם הקהילה. גרשוני רתם את המקהלה המקומית של ערד להשתתף בעבודתו. מקהלה מקומית של עיר קטנה בקצה המדבר, מעניקה לעבודה את הדימוי הארכיטיפי של שבט. גווניה הקוליים ההרמוניים מענגת את האוזן ומזכירה לנו את ההיבט המנחם שניתן להפיק מהסביבה שלנו. לתהיותיו הבלתי פוסקות של 'פולי' המקהלה עונה בפשטות ובישירות: "לא... כן, כן, כן... לא, לא, לא...". אך פס קול גולמי שמלווה את קולה של המקהלה מעורר תחושה מאיימת.
ההיבט השבטי של המקהלה-קהילה מתגלה בצלילים המלווים את מילותיה המנחמות. הם מעוררים רחשים תת-קרקעיים, ומזכירים לנו את פחדינו השבטיים-קמאיים. בניגוד לדימוי הקונקרטי של מטוס הקרב המגלם את המפלצת, הקהילה 'מופיעה' על גבי המסך באמצעות מתווים מופשטים. הקומפוזיציות הגיאומטריות מציפות את חלל התצוגה באורות צבעוניים. הייצוג המופשט של המקהלה-קהילה - קבוצת אנשים המהדהדת את הקול הפנימי של היצור האימתני - שמה דגש נוסף על כך שהעבודה מבוססת ארכיטיפים הנובעים מתת מודע קולקטיבי. 
כאשר באמצע מעופו המטוס מתפוצץ ומעלה עשן, הדיאלוג בין המפלצת למקהלה נעצר באחת. המסך, אשר לרוב מהווה אפשרות לאינטראקציה, נותר חסר תוכן ומעוור באורו הבוהק את הצופה. דממת קולם של המפלצת והמקהלה מחרישת אוזניים. התאיינות האפשרות לאינטראקציה מתפוגגת בהבזק, ותנועתו של המסך בחלל מתניעה שוב את מעגל השיח האבסורדי בין המפלצת למקהלה. 

 

נמרוד אלכסנדר גרשוני (1982) חי ועובד בתל אביב. בוגר תכנית MFA לאמנויות בבצלאל (2014) ולימודי תעודה, ׳מנשר לאמנות׳ (2011) אמן רב תחומי המייצר סביבות שכוללות פרפורמנס, וידאו, סאונד ואובייקטים. השתתף בתערוכות במרכז לאמנות עכשווית בתל אביב, מוזיאון פתח תקווה לאמנות עכשווית, מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית ועוד.

 

קונספט, הפקת וידאו, טקסטים ולחנים - נמרוד אלכסנדר גרשוני
* סם האהבה - מילים: ג׳קי עובד, לחן: עממי
* לא מובן - לחן: Bertha Egnos & Gail Lakier
תכנון וביצוע ׳מסך-מריונטה׳ - רועי דרבקין ׳סטודיו סברוסה׳ | עיצוב פס קול, הקלטות ועיבודים - מרקו מילבסקי ודניאל סלבוסקי | מקהלת ערד - אורי פלד, אמה יחזקאל, יפה פרבר, לאה טובול, מרים אהרון, עמוס דגני, פול יוחאי ורותי אסייג. מנצח מקהלת ערד - רונן בן דוד | מקהלת ׳פאקו׳ - תכלת רם, מאי ספז, עירא שליט וגלעד רטמן.

תודות:
נועה נוז׳יק | הדס קידר | מרקו מילבסקי | עופר לאופר | רונן בן דוד ומקהלת ערד | תמר רודד שבתאי ומשפחתה | איאן ריכטר | לירון הרשקוביץ | טרמינל מעצבים בת ים | גלעד רטמן, תכלת רם, מאי ספז ועירא שליט | עובדי המרכז לאמנות עכשווית בערד | ותושבי ערד שפגשתי במקרה או במתוכנן.

​

קטע מתוך הוידאו "פולי" באתר ״בידוד״