.jpg)
אמנים מציגים: אורי כרמלי | טל שטדלר | רות לאונוב | נעמה בר אור | לו מוריה
'סטודיו gym_ערד' הוא מרחב פעולה ומחקר ציבורי ובינתחומי המבקש לבחון את פוטנציאל השימושים של גינות הבטון הברוטליסטיות בשכונת אבישור בערד.
חברי הסטודיו החלו לעבוד בערד באפריל 2017, תחילה במתכונת של למידה מרחוק (תל אביב-ערד) ולאחר מכן, במהלך חודש יולי במסגרת שהות אמן בתכנית שהות האמנים "ערד אמנות אדריכלות" בעיר.
בספטמבר הקרוב, הסטודיו ימשיך את פעילותו בעיר. הקבוצה תקיים סדרת ניסויים, קבוצות דיון, סדנאות ומופעים בהשתתפות קבוצות פעולה מקומיות ותציג בחלל התצוגה של המרכז לאמנות עכשווית לצד שלטי החוצות הפזורים בעיר (כחלק מפסטיבל קופסה שחורה).
חברי gym הינם אמנים, מעצבים, אדריכלים וחוקרים המתמקמים מידי שנה במרחב ציבורי עירוני חדש מתוך שאיפה לקדם יצירה של מרחבים משתפים.
במהלך תקופת העבודה הראשונה של הקבוצה, עסק הסטודיו בשאלת הלמידה והתכנון של מקום מרחוק בעזרת מיזוג תפיסות מחקר מתחומים שונים. בין היתר נעשו בתקופה זאת חיפוש הקשרים פיזיים-מבניים בין תל אביב לערד, מחקר היסטורי, אדריכלי וחברתי של העיר, איסוף רפרנסים אמנותיים ושיחות עם בעלי עניין בעיר. באמצעים אלו החל הסטודיו לגבש את תפיסותיו ביחס למקום.
לאחר מכן, במהלך תכנית שהות אמן 'ערד אמנות אדריכלות', הסטודיו החל לפעול באחת מגינות הבטון בעיר. בזמן זה נעשו פעולות של ניקוי ועיצוב הקרקע, איסוף ותיעוד סמי-ארכיאולוגי, ניסיונות הצללה שונים וחקירה צורנית של אפשרויות הישיבה בגן.
הפעולות שנעשו בתקופה זאת נבעו מהתפיסות שגובשו עוד בתל אביב והמשיכו להתפתח ולהשתנות עם ההכרות הפיסית והיום יומית עם המרחב.
בחודש ספטמבר, יהפוך חלל התצוגה במרכז לאמנות עכשווית למוקד לעבודה פתוח, על מנת לשתף קהילות שונות בתהליכי העבודה ולקיים דיאלוג בנוגע לעתיד השכונה והגינות.
במהלך החודש יתקיימו פעולות תיעוד, רישום, ניפוי, הריסה וצבירה.
מבטים על אדריכלות מדברית
29/9/2017 - 5/11/2017
יובל אלבק | יעל בן דוד | יותם בלוך | אור ברינדט | שרון ברק | מתת גומא | קרן זיסמן | נטע חובל | אריה חיון | רונן טוקר | צליל יופה | דורי ימין | עינת ליבוביץ אלה מנשה | גילה מרגולין | שיר משה | עפרי מתק | דניאל קולנטרוב | יותם קנובל | הילה רחימה
אוצרת: הדס קידר
ייעוץ אקדמי: הדס שדר
כעיר ישראלית חדשה, שהוקמה על ידי מדינת ישראל, הייתה ערד ייחודית ביחס לערים שקדמו לה. תכנונה של ערד פתח תקופה חדשה בתכנון האורבני הישראלי. עד לערד, תוכננו הערים הישראליות החדשות כערים מרכזניות, ואילו ערד, לראשונה, תוכננה כעיר אורכנית. עד לערד, התבססו הערים החדשות על אוכלוסיית עולים. בערד, לעומת זאת, האוכלוסייה החדשה התבססה על ישראלים ותיקים שרצו לגור במקום. עד לערד, תכננו את הערים החדשות מתכננים שישבו במשרדיהם בקריה בתל אביב. בערד - ורק בערד - המתכננים ירדו לשטח, הקימו בו "מחנה קדמי" ותכננו את העיר תוך מגורים באתר.
ערד, כאבן דרך בתכנון הישראלי, מהווה אפוא אבן שואבת להתייחסות אדריכלית-אמנותית, העומדת בליבה של תערוכה זו. סטודנטים לאדריכלות במרכז האקדמי ויצו חיפה, העוסקים בלימודיהם בבנייה ובתכנון העירוני-ישראלי, מגיבים לערד דרך נקודת מבטם. הם לוכדים את האדריכלות של העיר, את מפגשה עם המדבר, ואת הייחודיות התכנונית שלה. בתערוכה מוצגות התרשמויותיהם שמהוות גילוי גם לתושבי ערד הוותיקים בשל נקודת המבט האדריכלית המוצגת בהם.
