.jpg)
אמנים מציגים: אורי כרמלי | טל שטדלר | רות לאונוב | נעמה בר אור | לו מוריה
'סטודיו gym_ערד' הוא מרחב פעולה ומחקר ציבורי ובינתחומי המבקש לבחון את פוטנציאל השימושים של גינות הבטון הברוטליסטיות בשכונת אבישור בערד.
חברי הסטודיו החלו לעבוד בערד באפריל 2017, תחילה במתכונת של למידה מרחוק (תל אביב-ערד) ולאחר מכן, במהלך חודש יולי במסגרת שהות אמן בתכנית שהות האמנים "ערד אמנות אדריכלות" בעיר.
בספטמבר הקרוב, הסטודיו ימשיך את פעילותו בעיר. הקבוצה תקיים סדרת ניסויים, קבוצות דיון, סדנאות ומופעים בהשתתפות קבוצות פעולה מקומיות ותציג בחלל התצוגה של המרכז לאמנות עכשווית לצד שלטי החוצות הפזורים בעיר (כחלק מפסטיבל קופסה שחורה).
חברי gym הינם אמנים, מעצבים, אדריכלים וחוקרים המתמקמים מידי שנה במרחב ציבורי עירוני חדש מתוך שאיפה לקדם יצירה של מרחבים משתפים.
במהלך תקופת העבודה הראשונה של הקבוצה, עסק הסטודיו בשאלת הלמידה והתכנון של מקום מרחוק בעזרת מיזוג תפיסות מחקר מתחומים שונים. בין היתר נעשו בתקופה זאת חיפוש הקשרים פיזיים-מבניים בין תל אביב לערד, מחקר היסטורי, אדריכלי וחברתי של העיר, איסוף רפרנסים אמנותיים ושיחות עם בעלי עניין בעיר. באמצעים אלו החל הסטודיו לגבש את תפיסותיו ביחס למקום.
לאחר מכן, במהלך תכנית שהות אמן 'ערד אמנות אדריכלות', הסטודיו החל לפעול באחת מגינות הבטון בעיר. בזמן זה נעשו פעולות של ניקוי ועיצוב הקרקע, איסוף ותיעוד סמי-ארכיאולוגי, ניסיונות הצללה שונים וחקירה צורנית של אפשרויות הישיבה בגן.
הפעולות שנעשו בתקופה זאת נבעו מהתפיסות שגובשו עוד בתל אביב והמשיכו להתפתח ולהשתנות עם ההכרות הפיסית והיום יומית עם המרחב.
בחודש ספטמבר, יהפוך חלל התצוגה במרכז לאמנות עכשווית למוקד לעבודה פתוח, על מנת לשתף קהילות שונות בתהליכי העבודה ולקיים דיאלוג בנוגע לעתיד השכונה והגינות.
במהלך החודש יתקיימו פעולות תיעוד, רישום, ניפוי, הריסה וצבירה.
בולענים
2/06/2017 - 06/8/2017
מיכל גלבוע דוד | ניר הראל | רוני הרדליץ | יוליה ורשינג & גבריאל הנסשי | שרי כראל | דנה לוי | הדס סט | סנטיאגו סיירה | קוקינג סקשנז (דניאל פרננדס פסקואל ואלון שוובה) | יאיר פרץ | גלעד רטמן | שירי שלמי | פרפורמנס: דן אלון
אוצרת: הדס קידר
התערוכה מתקיימת תשעים שנה אחרי רעידת האדמה הקשה שהתרחשה באזור ים המלח, המקום היבשתי הנמוך ביותר בעולם. התערוכה מתמקדת בתופעה שכיחה בחופי ‘ים המוות’ שמתקיימת כתוצאה מתהליך מתמשך של המסת שכבת-המלח המצויה תחת הקרקע: האדמה פוערת את פיה, מעת לעת, ובולעת אבנים, חפצים, כבישים ואף אנשים.
התערוכה עוסקת בפחד האנושי הקמאי להיבלע לפתע במעמקי האדמה. היא מזמינה את המבקרים למסע אל מצולות הנפש והגוף תוך עיסוק בחששותיהם הקיומיים. היצירות המוצגות בתערוכה יוצרות מעין קליידוסקופ של מצבי רעידה, שקיעה, קריסה, בליעה ושאיבה, תופעות המציתות את כוחות הדמיון.
הכוח שיצר את השקעים הדרמטיים האלה –האדם המכלה את הטבע – הוליד מהות גרוטסקית המעוררת רתיעה, סקרנות והשתאות. אין לדעת מה יעלה הגורל ישות אפלה זו, אך לא ניתן לערער על נוכחותה הגוברת בחיינו.
לביקורת של שאול סתר ב"גלריה", הארץ
צילום התערוכה: קובי עמיאל
