.jpg)
לימור יוסיפון גולדמן, אדריכלית, אוצרת ומעצבת פנים, הגיעה אלינו על מנת להציע חיים חדשים לבית שהות האמן שלנו. היא צילמה ושרטטה, ואת הרשמים שלה ניתן לראות כאן.
נחשפתי לתכנית שהות האמן בערד דרך קורס אוצרות במרחב שהעברתי בתכנית לאוצרות בשנקר. עבור פרויקט הגמר של הקורס בחרתי לשתף פעולה עם המרכז לאמנות עכשווית בערד. כשביקרנו עם הסטודנטים במרכז לאמנות עכשווית, עשינו סיור בנקודות הציון הייחודיות של ערד: הגינות האקלימיות ברובע אבישור, מצפור ערד, מלון מצדה ולבסוף עברנו גם בבית תכנית שהות האמן.
בתור אדריכלית ואוצרת השואפת לשלב את 2 התחומים בכל פרויקט שאני יוזמת, עניין אותי לחקור כיצד "בית הסופר", המגרש וסביבתו יכול לתרום ליצירה ולהיות קרקע פוריה עבור היוצרים השונים הבאים להתארח כאן, ולהציע תכנית אדריכלית לדיוק החזון של הבית המופלא הזה. שאלות שעלו לי כבר במפגש הראשון: מה מקרין ומעורר בנו הבית עצמו (מבפנים ומבחוץ)? באילו חללים הוא מוסיף להפרות אותנו או לאתגר אותנו? מה המבטים שאנחנו רואים דרך החלונות? האם יש קשר בין נוף הנגב המופלא, ערד וחומריה, לבין הבית שבו יוצרים מכל העולם מבלים את זמנם וחשים את ערד? מה התחושות שאנו חווים בבית מרגע ההתעוררות ועד לסוף היום? ומה חסר בו?
ראיתי בתכנית שהות האמן כהזדמנות אדירה לבדוק בעצמי את השאלות ולנסות לענות עליהן.
הבית נתרם לעיריית ערד ע״י תושבת העיר בשם דורה גמזו, שביקשה בצוואתה שהמקום יהיה "בית לאמנים יוצרים ואנשי רוח לתקופות של כתיבה ויצירה". מדובר בבית צמוד קרקע מינימליסטי שנמצא בשכונת הווילות של העיר, אשר שוכן בנקודה הגבוהה ביותר בעיר ומשקיף אל מדבר יהודה ואל ים המלח.
האמנים שמגיעים לבית שוהים בעיר ומכירים אותה מקרוב דרך התושבים ודרך המקומות הייחודיים בה.
הגעתי לבית בעיקר כדי לשהות בו. גם בגלל המטרה שהצבתי לעצמי, וגם בגלל וירוס הקורונה שהגיע ועודד אותי להישאר בבית לאורך השהות (שהתקצרה עקב המצב ל24 שעות).
אחת מחזיתותיו הבולטות מורכבת מאבן ערד מקומית, כאשר שאר החזיתות צבועות בשליכט בגוון בהיר כצבעי המדבר. החומריות מספרת לנו על העיר בה אנחנו נמצאים. כשהגעתי לבית, רק מהסתכלות עליו מבחוץ הרגשתי שהגעתי למקום קסום, צימר ליצירה.
כשנכנסים לתוכו, מרגישים את ההתיישנות שבו ואת חוסר היכולת שלו לרומם, לעומת מה שהמעטפת שלו עושה בחן רב.
תכנית הבית פונקציונלית, מורכבת ממרובע שהחסירו ממנו חלקים לטובת מרפסת קדמית ואחורית, ומה שנשאר בשטח הבית הם 3 חדרים (2 חדרי שינה וסלון), מטבח, שירותי אורחים וחדר רחצה (ראו שרטוט). המעברים בין החדרים צרים מאד, ובחדרים, מלבד מקום לשינה אין פינה אישית להתבוננות או עשייה. הרגשתי שהציורים האמיתיים בבית הם החלונות, וחשוב להדגיש את מה שרואים דרכם.
במהלך השהות טיילתי בחצר הבית (לפי הוראות משרד הבריאות) ובחנתי את הסביבה הקרובה מכל צדדיו. חומרים, צמחיה, נוף, צל, גבולות עם השכנים ועוד.
אספתי חומרים: צילומים, צילומי פרטים, הקלטות ווידאו ואף מדדתי את הבית הקיים ושרטטתי אותו מחדש, כפי שהוא עומד היום, על יושנו ועטרתו.
ניסיתי לתת תשומת לב מיוחדת לפרטים בתוך הבית, בדים, אריחים, פרופילים, חומרים, מתקנים וכו. בידוד אמיתי והסתכלות עמוקה פנימה.
השלב הבא היה לעשות סקיצות לעיצוב עתידי ל"בית הסופר", מאד מרגש!
כיוון ששהות האמן היתה מקוצרת, הספקתי להיות נוכחת בהתכנסות פנימה של הגלריה, סידור מבפנים, ארגון המחשבות והתרכזות במה שאפשר ויש שיגידו - במה שחשוב.
ביקרתי בתערוכה ערד-קו-מרחב לפני סגירתה וגיבשתי מספר הצעות עיצוביות תכנוניות.
אני מקווה שייושם החזון שאני מציעה עבור הבית הקסום שצופה על נופי הנגב, בכדי לייצר חווית יצירה פנים-חוץ לשוהים בו.