top of page
חיפוש

ליאת ארדברג: נוף

במהלך השנתיים האחרונות נאלצתי לעבור לגור בפריפריה, דבר שהוביל אותי להתבונן בעיר בה גדלתי בעיניים שונות, ולחוש אליה פתאום ערגה, אהבה, סלידה או בוז.

החוויה של מגורים מחוץ לתל אביב, בה העברתי כמעט את כל שנותיי, והעיר שהאמנתי שהיא מחוז היצירה בישראל, הובילה אותי לפתח רגישות לאנשים שחיים בה, למעמדות, לדו קיום, וגם לפתוח בביקורת על הסתמיות, האפרוריות והעדריות שבה.

הציור היה תמיד מדיום הפעולה העיקרי שלי. בשנתיים האחרונות אספתי לתוכו ביקורת סמויה, אותה אני מחביאה מתחת לשכבות של צבעוניות עשירה. אני רוצה ליצור מנעד שבין לכלוך לשבריריות, בין עדינות לבוציות, בין מציאות עייפה למציאות זוהרת, מזויפת מול אנושית. אני רוצה לייצר אינטימיות עם הצופה שלי דרך המחוות היום יומיות שהוא מייצר, במרחב הפעולה האורבני בו הוא חי.




bottom of page