אמנים מציגים: אורי כרמלי | טל שטדלר | רות לאונוב | נעמה בר אור | לו מוריה
'סטודיו gym_ערד' הוא מרחב פעולה ומחקר ציבורי ובינתחומי המבקש לבחון את פוטנציאל השימושים של גינות הבטון הברוטליסטיות בשכונת אבישור בערד.
חברי הסטודיו החלו לעבוד בערד באפריל 2017, תחילה במתכונת של למידה מרחוק (תל אביב-ערד) ולאחר מכן, במהלך חודש יולי במסגרת שהות אמן בתכנית שהות האמנים "ערד אמנות אדריכלות" בעיר.
בספטמבר הקרוב, הסטודיו ימשיך את פעילותו בעיר. הקבוצה תקיים סדרת ניסויים, קבוצות דיון, סדנאות ומופעים בהשתתפות קבוצות פעולה מקומיות ותציג בחלל התצוגה של המרכז לאמנות עכשווית לצד שלטי החוצות הפזורים בעיר (כחלק מפסטיבל קופסה שחורה).
חברי gym הינם אמנים, מעצבים, אדריכלים וחוקרים המתמקמים מידי שנה במרחב ציבורי עירוני חדש מתוך שאיפה לקדם יצירה של מרחבים משתפים.
במהלך תקופת העבודה הראשונה של הקבוצה, עסק הסטודיו בשאלת הלמידה והתכנון של מקום מרחוק בעזרת מיזוג תפיסות מחקר מתחומים שונים. בין היתר נעשו בתקופה זאת חיפוש הקשרים פיזיים-מבניים בין תל אביב לערד, מחקר היסטורי, אדריכלי וחברתי של העיר, איסוף רפרנסים אמנותיים ושיחות עם בעלי עניין בעיר. באמצעים אלו החל הסטודיו לגבש את תפיסותיו ביחס למקום.
לאחר מכן, במהלך תכנית שהות אמן 'ערד אמנות אדריכלות', הסטודיו החל לפעול באחת מגינות הבטון בעיר. בזמן זה נעשו פעולות של ניקוי ועיצוב הקרקע, איסוף ותיעוד סמי-ארכיאולוגי, ניסיונות הצללה שונים וחקירה צורנית של אפשרויות הישיבה בגן.
הפעולות שנעשו בתקופה זאת נבעו מהתפיסות שגובשו עוד בתל אביב והמשיכו להתפתח ולהשתנות עם ההכרות הפיסית והיום יומית עם המרחב.
בחודש ספטמבר, יהפוך חלל התצוגה במרכז לאמנות עכשווית למוקד לעבודה פתוח, על מנת לשתף קהילות שונות בתהליכי העבודה ולקיים דיאלוג בנוגע לעתיד השכונה והגינות.
במהלך החודש יתקיימו פעולות תיעוד, רישום, ניפוי, הריסה וצבירה.
סדנת סרטי כיס לנשים - עמותת קינוקלאן
9/2019
בספטמבר התארחה בתכנית יוצרת הקולנוע עטורת הפרסים דנה גולדברג.
במסגרת פעילותה הקהילתית העבירה דנה סדנת "סרטי כיס" בת 4 מפגשים לנשות העיר ערד, מטעם עמותת "קינוקלאן" שייסדה. במסגרת הסדנה יצרו נשות ערד 15 סרטים בני 1-3 דקות של רגעים והרהורים מעולמן.
"12 נשים מתקבצות בחדר אחד", מתארת דנה גולדברג את התהליך. "12 נשים בעיר מדברית, בסוף הקיץ. הן מגיעות ומציגות את עצמן, מתיישבות סביב שולחן גדול ומוציאות טלפון נייד. מישהי זורקת לחלל ש"כאן לא יבקשו לסגור טלפונים", ולרגע כולן צוחקות יחד. זה נכון. כאן לא יבקשו מהן לסגור טלפונים. לא יבקשו מהן להכניס אותם לתיק או להניח בסלסלה עד סוף המפגש. להיפך. במרחב הזה, שאנחנו חולקות אחת לשבוע במשך חודש, 12 הנשים האלה פותחות טלפונים. פותחות אותם כמו שפותחים ספר או מחברת – כדי ללמוד, כדי לרכוש שפה. וכמו בכתיבה תמה, כששורות רחבות מתמלאות קווים ראשוניים, מהוססים – הן לומדות את האלף-בית של השפה האודיו-ויזואלית, ומתרגלות אותה, ומתנסות בה, וכל אחת מנסחת בכנות גדולה, בהתכוונות גדולה – חלקי משפטים מהעולם הפנימי שלה".
"הגעתי לסדנה מתוך סקרנות ואהבת הצילום", כותבת לאה פליישר, ממשתתפות הסדנה. "כל פגישה הייתה חוויה. לפגוש את דנה, תסריטאית מקצועית ואדם נפלא. את הפרויקטים שלי - חיבור בין ציור נוף של מרים ושיר שכתבה על גבעת חרסית, והפרויקט השני - מצפור ערד, בחרתי מתוך אהבה למקום".
כותבת בפייסבוק משכית הודסמן: "בעת האחרונה אני חווה התקרבות והיכרות מחודשת עם ערד, בעקבות המעבר לבית על שפת המדבר, וגם בזכות יוזמות קטנות כמו זו שהביאה לערד את דנה גולדברג הנפלאה לשהות אמן. דנה יסדה את עמותת קינוקלאן, ובמהלך שהותה בעיר, נפגשנו, קבוצת נשים מדהימות, רובנו מערד, על מנת ליצור סרטי כיס. וכך מעבר למפגש המרגש עם נשים מופלאות ובמאית מעוררת השראה, העמקתי את החיבור לעיר".
צילום תמונה ראשית: עירית עשת מור