top of page
IMG_20170915_124959.jpg

קופסה שחורה 2017 - בשיתוף ג'ים

 

אוצרת: הדס קידר

פורסם לראשונה בעיתון "הצבי" ערד, ספטמבר 2017

בשישי האחרון עלו על 10 לוחות מודעות בערד יצירות אמנות שנראו מעט מוזרות. מי שהעמיק לראות הבחין שהתמונה על הלוח דומה מאוד למראה הרחוב עצמו - אבל עם טוויסט. ברחוב חברון פינת הקנאים נראית בתמונה כיכר הקניון המלאה דקלים - אך במקום דשא יש שם בטון אכול. בכניסה לרחוב שמעון מכיוון הקניון מצולם הרחוב עצמו - אך עם רצועת בטון המזכירה את גינות הבטון של שכונת אבישור.

אז מה הסיפור בעצם?

יוצרי התערוכה הם חברי קבוצת ג'ים, קבוצה עצמאית של אדריכלים ואמנים שהקימו ומפעילים בימים אלה סטודיו במרכז לאמנות עכשווית בערד. הסטודיו עוסק במרחב הציבורי בעיר, ובפרט מתמקד בגינות הבטון של שכונת אבישור, שזכו בשנים האחרונות לכינוי "סלון בטון". 

עשר הגינות של השכונה הן דוגמא לסגנון הבנייה הברוטליסטי שאפיין את שנות השישים באדריכלות הישראלית. עיצב אותן אדריכל הנוף צבי דקל כחצרות משחק המגנות על ילדי העיר מהרוחות החזקות של המדבר. לפני מספר חודשים קיבלה העיר ערד מליוני שקלים על מנת לשפץ את השפ"פים - השטחים הפרטיים הפתוחים שבין הבניינים. בעירייה פועלות כיום ועדות היגוי ויישום על מנת לבצע את השיפוץ בשלוש השנים הקרובות, תוך יצירת שותפות עם תושבי השכונה.

קבוצת ג'ים, הכוללת את האמנים אורי כרמלי ונעמה בר אור, לצד האדריכלית רות לאונוב והמעצבות לו מוריה וטל שטדלר, במסגרת שהותם בערד, שאלו את השאלות הקשות: מהן הגינות האלה ומה תפקידן בעיר? האם בשל העובדה שלא משחקים בגינות, יש לפרק אותן ולבנות מחדש משהו אחר? ובכלל, מה צריך להיות בהן בעתיד? 

על מנת לענות על שאלות אלה החליטו חברי הקבוצה להתמקד בגינה הצמודה לרח' בן יאיר 59, גינה גדולה יחסית הכוללת כמה אלמנטים עגולים מבטון. הקבוצה ניקתה את הגינה משך שבוע שלם בחודש יולי, במהלכו נוצר קשר עם התושבים ונאספו מבחר של לכלוכים ושאריות מהגינה.

השלב הבא היה הסטודיו במרכז לאמנות עכשווית. לאורך חודש ספטמבר הפך המרכז לסטודיו גדול למיון וקטלוג הממצאים שנמצאו בגינה, לצד מפגשי רישום לקהל הרחב ושולחן גדול לדיונים ומחשבות סביב עתיד הגינות. בין השאר התקיימה בשבוע שעבר "מסיבת הריסה" - פעולה שנעשתה בשיתוף "הממלכה המתוקה של נעמה", ומטרתה הייתה לבדוק את השאלה - אם הגינות נכשלו, למה שלא נהרוס אותן? על השולחן נבנה דגם של הגינה מעוגות, ופלים וקרקרים, והקהל הוזמן לשבור ולפרק את הגינה - ולאכול אותה, במעין פעולת וודו. קבוצות שהגיעו לסטודיו - ביניהן צוות משרד האנרגיה, קבוצת נערים מאורט ומדינסלקן, ותלמידי כיתות ד' מבית הספר אבישור, 

השלב הבא במחקר/ תערוכה היה על עשרה לוחות מודעות בעיר. הקבוצה שאלה את השאלה: ומה אם הגינות היו מתפשטות על פני כל העיר? מה אם כל העיר היא גינה ברוטליסטית? כך עלו קולאז'ים של העיר והגינות, בחלקם קולאז'ים של העיר ופעולת הניקיון של הקבוצה הגינה. במקומות אחרים בעיר מוצבות תמונות מגינות בטון אחרות מרחבי העולם - כדי לקבל השראה והקשר עולמי.

"חלק מהרעיונות לדימויים הוא מהסיפורים שהתחלנו לבנות לעצמנו בראש", אומרת טל שטדלר, שעיצבה את הדימויים. "האם אלה שרידים של משהו? האם אלה שרידים היסטוריים? אולי זה משהו שהונחת מלמעלה? המרחב הציבורי הוא בדיוק המקום להעלות את המחשבה הזאת".

מפת "קופסה שחורה" 

לדף התערוכה "ג'ים ערד" במרכז לאמנות עכשווית בערד

עיצוב: טל שטדלר

bottom of page